לפסק הדין בעניין שוורץ ואח' נ' גלינה בר ואח'
שני בליינים תבעו את מועדון הגלינה ואת חברת האבטחה שפעלה במקום, לאחר שלא הותרה כניסתו של אחד מהם, אשר מוצאו אתיופי. בעקבות קביעת ביהמ"ש כי רק הבליין שכניסתו נמנעה יקבל פיצוי, ערערו השניים לבית המשפט המחוזי. מה נקבע?
תחילתו של הסיפור בשנת 2009, כאשר אדם בילה להנאתו במועדון 'הגלינה' המפורסם בנמל ת"א. לאחר ששהה במקום זמן מה, ביקש מהמארחת להכניס חבר נוסף. אלא שהמארחת סירבה להכניס את החבר בשל היותו שחום עור וממוצא אתיופי.
בעקבות הסירוב, התפתח ויכוח בין הבליין שכניסתו הותרה לבין מאבטח שנכח במקום. הויכוח הסתיים בכך, שהמאבטח הטיח אגרוף בפניו של הצעיר. בעקבות המאורע, הוא פונה לבית החולים, ובמקום להעביר את הלילה בריקודים הוא בילה אותו בחדר המיון.
מזועזעים מהאירועים, הגישו השניים תביעה לבית משפט השלום בת"א נגד המועדון ומנהליו, בה טענו להפליה אסורה. הבליין שהוכה אף תבע את חברת האבטחה לפיצוי, בגין הנזקים שהסב לו המאבטח.
ביהמ"ש חייב את המועדון לפצות את הבליין שכניסתו נאסרה ב- 35 אלף שקל בגין הפלייתו. אולם, תביעת החבר נדחתה במלואה- הן בנוגע לטענת ההפליה והן בשל נזקי הקטטה. בעקבות זאת, הגישו השניים ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בו טענו כי תכליתו של חוק איסור הפליה הינה למנוע את כל סוגי ההפליות ולא רק את אלו המנויות בחוק.
"בענייננו אופשרה כניסתם של מבלים בהירי עור אם הגיעו ביחד עם חבר בהיר עור, אך נמנעה כניסתם של מבלים בהירי עור שהגיעו עם חבר שחום עור" טענו השניים.
המשיבים טענו להגנתם כי לשונו ותכליתו של חוק איסור הפליה מלמדות כי רשימת המקרים המנויה בו סגורה והפליה על רקע חברות אינה נמנית על עילות החוק.
רשימה סגורה של עילות הפליה
השופט יצחק ענבר חזר על הוראות החוק אשר אוסר הפליה "מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות", וקבע: מדובר ברשימה סגורה.
נקבע כי החבר 'בעל העור הבהיר' לא הופלה מחמת השתייכותו לקבוצה מופלית כלשהי וחזרתו למועדון נאסרה לא בשל מוצאו אלא משום שהמאבטח סבר כי הוא מפר את כללי ההתנהגות במקום.
לעניין אירוע התקיפה, נקבע שבית משפט השלום שגה בכך שדחה את התביעה לאחר שקבע כי למערער תרומה משמעותית לקטטה. השופט פסק כי הוא לא שוכנע כי המערער נקט באלימות כלשהי ולכן לא ניתן לייחס לו תרומה לתקיפה.
לפיכך נקבע, כי חברת האבטחה תפצה את המערער ב- 12 אלף שקל, לאחר ניכוי הפיצוי שקיבל בהליך פלילי שהתקיים נגד המאבטח. כמו כן, חויבה חברת האבטחה בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
השופטים, יהודית שבח ושאול שוחט, שישבו גם הם בדיון, הסכימו עם קביעותיו של השופט ענבר.
פסק דין שגוי
עו"ד אייל גרנט העוסק בתחום ה
נזיקין והמשפט המנהלי, מציין כי מדובר בפסק דין תקדימי אשר מצמצם משמעותית את "חוק המועדונים". לדבריו, הקביעה כי החוק מהווה רשימה סגורה יוצרת מצב אבסורדי בו שני חברים מבקשים לבלות יחדיו אך הדבר נמנע מהם.
לדעתו, מדובר בפסק דין שגוי, דווקני ופורמאליסטי שסותר את עקרון השוויון ומנוגד לרציונאליים שהובילו לחקיקת חוק איסור הפליה.
לפסק הדין בעניין שוורץ ואח' נ' גלינה בר ואח'
- ב"כ המערערים: עו"ד ע' רון, עו"ד מ' קראוס
- ב"כ המשיבים: עו"ד ר' בן דוד
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.